top of page
מידע מקצועי - חוקי עידוד

 תיקון תקנות יצוא עקיף לקבלני משנה

יוסי ירון, רו"ח (MBA), יוני 2017

 

 

תיקון תקנות תנאי מפעל בר-תחרות (תנאי הייצוא) לקבלני משנה - יצוא עקיף

סעיף 18א(ג)(2) בחוק לעידוד השקעות הון (להלן – החוק) קובע הוראות לגבי תנאי מפעל בר-תחרות (תנאי היצוא) לקבלני משנה. על פי הסעיף, יראו מפעל תעשייתי של קבלן משנה המוכר מוצר שהוא רכיב במוצר אחר, המיוצר על ידי מפעל תעשייתי אחר, כמפעל בר-תחרות, אם מתקיימים בו התנאים שקבעו השרים.

בשנת 2007 פורסמו התנאים שקבעו השרים בתקנות לעידוד השקעות הון (תנאים שבהתקיימם יראו במפעל המוכר רכיב למפעל אחר, מפעל הזכאי להטבה), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות יצוא עקיף).

 

ביום 11/6/2017 פורסם תיקון לתקנות יצוא עקיף (להלן – התיקון), כמפורט להלן:

תיקון תנאי מחזור המכירות השנתי לקבלן משנה הממוקם באזור אחר

תקנה 2(א)(3) קובעת את תנאי מפעל בר-תחרות החל על קבלן משנה שמפעלו ממוקם באזור אחר (כגון מרכז הארץ). התנאי קובע כי אם המפעל באזור אחר, מכירותיו בשוק מסוים בשנת המס, אינן עולות על 50% מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנת מס או ש- 50% או יותר ממכירותיו בשנת המס הן מכירות בשוק מסוים, כמשמעותו בסעיף 18א(ג)(1)(ג) לחוק, ובלבד שסכום המכירות שלו לא פחת מ- 20 מיליון ₪.

 

בתיקון הופחת תנאי סכום המכירות השנתי כאמור ל- 15 מיליון ₪ (במקום 20 מיליון ₪ כפי שהיה לפני התיקון). שיעור היצוא העקיף הנדרש מקבלן משנה שמפעלו ממוקם באזור אחר לא שונה במסגרת התיקון ונותר 50% כאמור, לפי העניין.   

 

תיקון הדרישה להמצאת אישור מהמפעל האחר

תקנה 2(א) סיפה מתנה את קיום תנאי מפעל בר-תחרות על קבלן משנה בכך שימציא אישור רואה החשבון של המפעל האחר בדבר שיעור המכירות של המוצר הסופי בכל אחד מהשווקים שבהם הוא נמכר. במהלך השנים קבלני משנה רבים התקשו בהשגת אישורים ממפעלים אחרים (הלקוח שלהם) ובהתאם נשללה מהם הזכאות להטבות מס על פי החוק.

 

על מנת להקל על קבלני המשנה בהשגת האישור מהמפעל האחר, נקבעו תיקונים בחוק ובתקנות, כדלהלן:

  • בחוק ההסדרים לשנים 2017 – 2018[1] תוקן סעיף 18א(ג)(2) בחוק (הסעיף המסמיך לתקנות), כדלהלן: "המפעל התעשייתי האחר ימציא למפעל התעשייתי המוכר לו רכיב אישור על כך שמתקיימים בו התנאים שקבעו השרים. השרים רשאים לקבוע את פרטיו של האישור, מועד המצאתו ואופן המצאתו".  

 

  • בתיקון לתקנות נקבעו מספר הוראות, כדלהלן:

  1. תוקנה ההוראה הקבועה בתקנה 2(א) סיפה המחייבת את קבלן המשנה בהמצאת אישור מהמפעל האחר, כדלהלן: "והכול בתנאי שניתן אישור של נושא משרה של המפעל האחר או של רואה חשבון מבקר שלו בדבר סכום עלות הרכיב שנרכש מהמפעל ושיעור המכירות של המוצר הסופי בכל אחד מהשווקים שבהם הוא נמכר, וכן אישור של רואה החשבון המבקר של המפעל בדבר סכום עלות הרכיב שנמכר למפעל האחר; ואולם הייתה החברה בעלת המפעל האחר קרוב של החברה בעלת המפעל, יינתנו האישורים כאמור בידי רואי החשבון המבקרים של המפעלים האמורים בלבד".

אישור המפעל האחר:

התיקון כאמור קובע הקלה, לפיה אישור המפעל האחר יכול ויינתן על ידי נושא משרה של המפעל האחר או של רואה החשבון שלו (לפני התיקון התקנה קבעה כי האישור יומצא על ידי רואה החשבון של המפעל האחר).

לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל כללי, משנה למנהל הכללי, סגן המנהל הכללי כמשמעותם בחוק החברות או חשב הכספים.

עוד נקבע כי האישור יתייחס לסכום עלות הרכיב שנרכש על ידי המפעל האחר ממפעלו של קבלן המשנה ולשיעור המכירות של המוצר הסופי של המפעל האחר בכל אחד מהשווקים שבהם הוא נמכר.

אישור רואה החשבון המבקר של קבלן המשנה:

נקבעה דרישה להמצאת אישור נוסף מרואה החשבון המבקר של קבלן המשנה. האישור יפרט את סכום עלות הרכיב שנמכר למפעל האחר. למרות שהנוסח משתמש במילים "סכום עלות הרכיב שנמכר...", נראה כי כוונת מתקין התקנות היא לסכום המכירות של הרכיב שנמכר למפעל האחר. 

 

סייג להקלה:

התיקון מסייג את ההקלה במקרים בהם מפעל קבלן המשנה והמפעל האחר הם קרובים זה לזה. במקרה זה נקבע כי האישורים יינתנו אך ורק על ידי רואי החשבון המבקרים של שני המפעלים. בעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה.

"רואה חשבון מבקר" – כהגדרתו בחוק החברות.

 

2. התיקון קובע (בתקנה 2א) כי מפעל קבלן המשנה, שמתקיימים בו תנאי תקנה 2, רשאי לבקש בכתב אישור מהחברה בעלת המפעל האחר בעד שנת המס הקודמת, וזאת לא יאוחר מתום שנת המס העוקבת. אם ביקש קבלן המשנה כאמור, תמציא החברה בעלת המפעל האחר לקבלן המשנה את האישור בתוך 120 ימים מהמועד שבו התקבלה הבקשה או עד ליום 1 בספטמבר של שנת המס העוקבת, המאוחר מביניהם.

 

3. מאחר ולתיקון השלכות גם על שנים קודמות בהן מפעלים של קבלני משנה נתקלו בקשיים בהשגת אישורים ממפעלים אחרים, נקבע בתיקון כי קבלן משנה רשאי לבקש בכתב אישור מהמפעל האחר ולהגישו לרשות המיסים, על פי הוראות התיקון, גם לגבי שנות המס 2014 עד 2016.

לאור האמור לעיל, מומלץ במקרים הרלוונטיים למפעלים של קבלני משנה למהר ולפנות בכתב למפעלים האחרים על מנת לקבל אישורים בנוסחם המקל שנקבע בתיקון גם לגבי שנות המס הקודמות 2014 - 2016.

 

תיקון הוראות התחולה של התקנות

תקנה 3 בתקנות (הוראות תחולה) קבעה, טרם התיקון, כי התקנות יחולו בשנת המס 2004 ואילך על מפעל או על הרחבת מפעל, לפי העניין, שאושרה לגביו תכנית ביום 1/4/2005 או אחריו, ועל מפעל מוטב כהגדרתו בסעיף 51 לחוק.

טרם התיקון חלה לאקונה בהוראת התחולה כאמור מאחר והיא לא התייחסה למסלול ההטבות הקבוע בחוק למפעל מועדף. למרות זאת רשות המיסים אפשרה לקבלני משנה במסלול המפעל המועדף ליישם את הוראות התקנות.

כמו כן בתיקון מס' 68 לחוק בוטל מסלול המס למפעל מוטב (בכפוף להוראות מעבר) בהתייחס למפעלים תעשייתיים ונקבע כי מסלול זה ימשיך לחול על מתקנים תיירותיים ללינה (בתי מלון) בלבד.

התיקון מחיל את התקנות באופן רשמי על מפעל מועדף וכן קובע כי התקנות יחולו על מפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי (מפעל תעשייתי שבחר להישאר במסלול המפעל המוטב וטרם עבר למסלול המפעל המועדף).

 

[1] פרק ז' בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז-2016.

bottom of page