יוסי ירון רואה חשבון (MBA)
מיסים ותמריצי מדינה

יוסי ירון, רו"ח (MBA), אוקטובר 2015

 

 

אי תחרות – הצעת חוק בנושא תשלומים לעובד אגב סיום יחסי עבודה או אגב הפסקת מתן שירותים

 

בתי המשפט נדרשו פעמים רבות להכריע בשאלת סיווג תקבולים שמקבל עובד ממעבידו, אגב סיום יחסי עבודה, עבור התחייבות העובד לאי תחרות בעסקו של המעביד. ביום 28/10/2015 פורסמה הצעת חוק להעמקת גביית המסים ולהגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק קובעת מספר תיקונים בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) ובאה להסדיר, בין היתר, את אופן המיסוי בנושא האמור. כמו כן מוצע בהקשר זה תיקון בסעיף 350(א) בחוק הביטוח הלאומי.

 

מוצע להוסיף את סעיף 3(יא) לפקודה

סעיף 3(יא) המוצע קובע כי כל סכום, מענק, או טובת הנאה אחרת (להלן - טובת הנאה), שהגיעו לידי יחיד אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, בין במישרין ובין בעקיפין, ובכלל זה טובת הנאה שניתנה ליחיד כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של המעסיק או מזמין השירותים או יתחרה בו בדרך אחרת, או סכומים שהופקדו בעבורו למרכיב הפיצויים (כהגדרתו בסעיף 9(7א)(א)(4) לפקודה) בקופת גמל, יבוא בחשבון בקביעת הכנסתו וימוסה במס שולי.

התיקון המוצע מתייחס גם לסכומים, מענקים או טובת הנאה אחרת שניתנו ליחיד אגב הפסקת מתן שירותים, וקובע כי אף הם יבואו בחשבון בקביעת הכנסתו. הכוונה היא לראות בתקבולים כאמור אשר שולמו במסגרת הסכם למתן שירותים אגב הפסקת ההתקשרות בין הצדדים, כתקבולים שניתנו בקשר לעסק ומשכך המיסוי לגביהם יהיה בדומה למיסוי על הכנסה מעסק, במס שולי. יובהר, כי אין הכוונה למקרים שבהם נמכר העסק, שאז יחול הסדר מיסוי החל על רווחי הון.

התיקון המוצע קובע למעשה את סעיף 3(יא) המוצע כסעיף מקור של הכנסות ממענק המשולם לאדם אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, או אגב הפסקת מתן שירותים, וסעיף 9(7א)(א)(1) לפקודה יישאר סעיף הפטור ממס לגבי הכנסה זו, במקרים המתאימים.

 

מוצע להוסיף את סעיף 32(17) לפקודה

סעיף 32(17) המוצע קובע כי לא יותרו בניכוי סכומים או טובת הנאה אחרת שניתנו לבעל מניות מהותי (כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה) אגב רכישת מניה ממנו, ובכלל זה טובת הנאה שניתנה לו כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה או יתחרה בה בדרך אחרת. תיקון מוצע זה קובע למעשה כי סכומים שנותן רוכש כתמורה בעד מניות למוכר שהוא בעל מניות מהותי, ייחשבו לגבי הרוכש לחלק מן המחיר המקורי של המניות בעת שהוא עצמו ימכור אותן.

 

מוצע לתקן את הגדרות "מחיר מקורי" ו"תמורה" בסעיף 88 לפקודה

להשלמת התמונה, נקבעו בהצעת החוק שני תיקונים מוצעים בסעיף 88 לפקודה. הראשון, תיקון הגדרת "מחיר מקורי", לפיו אם הנכס הנרכש הוא מניה שנרכשה מבעל מניות מהותי, יראו כחלק מן המחיר המקורי כל סכום או טובת הנאה אחרת שנתן הנישום לבעל המניות המהותי אגב מכירת המניות, ובכלל זה סכום שנתן לו כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה או יתחרה בה בדרך אחרת. השני, תיקון הגדרת "תמורה", לפיו במכירת מניה בידי בעל מניות מהותי, יראו כל סכום או טובת הנאה אחרת שניתנו לבעל המניות המהותי אגב מכירת המניה, ובכלל זה סכום שניתן לו כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה או יתחרה בה בדרך אחרת, כחלק מהתמורה.   

 

מוצע לתקן את סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי (הכנסות פטורות מדמי ביטוח)

מוצע כי לעניין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה סכום, מענק או טובת הנאה אחרת שהגיעו לידי עובד אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, בין במישרין ובין בעקיפין, ובכלל זה סכום שהופקד בעבורו למרכיב הפיצויים בקופת גמל, אך למעט טובת הנאה שניתנה לעובד בכדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של המעסיק או יתחרה בו בדרך אחרת, ולמעט פיצוי ששולם לו בשל אי-מתן הודעה מוקדמת, לפי סעיף 7(א) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א-2001.

מכיוון שהסכומים המשולמים לעובד עקב ניתוק יחסי עובד ומעביד, אינם חלק משכרו הרגיל והקבוע של העובד, מוצע לשמר את הדין הקיים ולפיו סכום, מענק או טובת הנאה אחרת שהגיעו לידי עובד אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, בין במישרין ובין בעקיפין, וכן סכום שהופקד בעבורו למרכיב פיצויים בקופת גמל, אינם חייבים בדמי ביטוח לאומי. תיקון זה נדרש לאור הוספת סעיף קטן 3(יא) לפקודה, כאמור לעיל, וקביעת סעיף מקור למענק המתקבל עקב פרישה.

עם זאת, מוצע כי ההחרגה לא תחול לגבי טובת הנאה שניתנה לעובד כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של המעסיק או יתחרה בו בדרך אחרת, וכן לגבי פיצוי בשל אי-מתן הודעה מוקדמת. סכומים אלה חייבים בדמי ביטוח וישמשו בסיס לגמלאות מחליפות שכר.  

התשלום בגין אי-תחרות בא להבטיח למעסיק כי העובד לא יעסוק בתחום עיסוקו ומקצועו ולא יתחרה בו. מדובר בתשלום שבא להחליף את שכרו של העובד בתקופה שבה הוא מנוע לעסוק במקצועו ובעיסוקו, ועל כן נקבע כי יש לראות בכך תוספת להכנסתו של העובד החייבת בדמי ביטוח. לעניין פיצוי בשל אי-מתן הודעה מוקדמת, החיוב בדמי ביטוח נעשה כיום בהתאם לפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בעב״ל 123/07 המוסד לביטוח לאומי נ׳ קרויטרו ואח׳ (תק-אר 2008 (1) 787) (2008), ומוצע לעגנו בחוק.

 

 

מומלץ לעקוב אחר החקיקה הסופית בנושא!